פסק-דין בתיק עת"מ 53188-02-13

העתירה בתמצית:

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים לבטל את החלטת המשיב מיום 28/1/13 (נספח א' לעתירה) ולהסדיר את מעמדה של העותרת 1 בישראל מכוח הנוהל לטיפול ומתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין (נוהל מס' 5.2.2009 להלן: " נוהל חיים משותפים" ו/או " הנוהל"). נטען כי העותרת 1 היא בת זוגו של העותר 2, שהוא אזרח ישראלי, וכי השניים מנהלים חיים משותפים כמשמעם בנוהל. 

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם החלטתי לדחות את העתירה.

רקע עובדתי וטענות ב"כ הצדדים:

העותרת 1 הגיעה לישראל כאשתו של יהודי שעלה לישראל, מר דמיטרי פרוצנקו. ביום 19/11/09 הוגשה בקשה להסדרת מעמדה בישראל על בסיס היותה נשואה למר פרוצנקו, וביום 10/10/10, לאחר התרשמות חיובית משימוע שנערך לבני הזוג פרוצנקו, ניתנה לה אשרה א'5 שתוקפה עד ליום 16/4/11. ביום 9/5/11 הוגשה ע"י בני הזוג פרוצנקו בקשה להארכת תוקף האשרה א'5 לעותרת. בשלב זה לא צורפו לבקשה ראיות לחיים משותפים. ביום 22/11/11 הגיעו בני הזוג פרוצנקו למשיב, הציגו מסמכים שונים והאשרה לעותרת הוארכה עד ליום 30/11/12.

ביום 22/11/12 הגיעו בני הזוג פרוצנקו אל המשיב והצהירו כי הם מצויים בהליכי גירושין. במעמד זה הודע לעותרת כי עליה לצאת את הארץ. שבוע לאחר מכן, ביום 29/11/12 הגישה העותרת בקשה חדשה להסדרת מעמד בישראל מכוח נוהל חיים משותפים עם העותר 2, שהוא אזרח ישראלי.

העותרים טענו בפני המשיב כי הם בני זוג מזה כשנה וכי העותרת פרודה בפועל ממר פרוצנקו כבר מאוגוסט 2011. ביום 28/1/13 נדחתה הבקשה. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12/3/13 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתיק תה"ן 8763-01-13, אשר התיר את נישואיהם של הזוג פרוצנקו וקבע כי הם מגורשים החל מיום פסק הדין.  עוד יצוין כי בדיון בפני הציגה העותרת אישור רפואי מיום 28/4/13 ממנו עולה כי היא מצויה בשבוע ה-15 להריונה. לכאורה החל הריונה במחצית חודש ינואר 2013. יצוין כי העתירה הוגשה ביום 27/2/13. עניין ההיריון לא עלה בעתירה. החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתנה לאחר מועד הגשת העתירה. אין צורך לומר כי נתונים אלו גם לא היו בפני המשיב שנתן את החלטתו נשוא העתירה שבפני.

ב"כ העותרים טוען כי העותרת נקלעה למצב בלתי אפשרי כאשר סבלה מחייה עם מר פרוצנקו. בהיותה תלויה בו בעניין מעמדה בישראל היא נאלצה להמשיך ולשהות עמו, מאחר והתנה את שיתוף הפעולה לעניין המשך שהייתה בישראל בכך שיעשה ניסיון לשיקום היחסים ביניהם. העותרים טוענים כי הם בני זוג לכל דבר ועניין, ובנסיבות אלו מבקשים הם כי יוסדר מעמדה של העותרת בישראל.

המשיב טוען, כפי שגם טען בהחלטתו נשוא העתירה, כי לפי גרסת העותרת עצמה, הבקשה שהוגשה על ידה וע"י מר פרוצנקו בחודש נובמבר 2011 הוגשה בתרמית מאחר והחל מחודש אוגוסט 2011, לטענת העותרים, הם היו בני זוג.

מעבר לאמור, התברר כי הגם שהעותרת טענה כי ניתקה כל קשר ממר פרוצנקו, התברר כי ביום 8/12/11 היו העותרים ומר פרוצנקו מעורבים בתאונת דרכים, בהיותם ברכב אחד. דבר זה מעורר שאלות בנוגע לטיב מערכות היחסים בין שלושת הדמויות הרלוונטיות לעתירה זו. בנוסף, משימוע שנערך לעותרים נמצאו סתירות מהותיות בין העותר לעותרת. בהתאם נדחתה הבקשה.

ב"כ המשיב מוסיפה עוד כי העותרים לא הגישו ערר על ההחלטה נשוא העתירה.

דיון והכרעה:

דינה של עתירה זו להידחות על הסף, וכן לגופו של עניין.

הטעם הראשון לדחייה על הסף הוא אי-מיצוי ההליך המנהלי. ההחלטה נשוא העתירה התקבלה ביום 28/1/13. בסיום ההחלטה נכתב בלשון ברורה כדלקמן: " לידיעתך, ניתן להגיש ערעור אחד בלבד על גורם מגורמי הרשות ללא שהות ותוך 45 ימים מיום החלטה זו". ערר לא הוגש. מכאן שלא מוצה ההליך המנהלי. "עקרון מושרש ומקובל הוא מלפנינו כי פניה לרשות המינהלית או הציבורית הנוגעת לעניין הינה בבחינת תנאי סף על מנת שבית משפט ייזקק לעתירה נגדה" (בג"ץ 10312/05 כהן נ' בן שלמה (6.11.2005); בג"ץ 675/11 עמירה נ' עיריית ירושלים (25.1.2011)) [בג"ץ 6731/12 ג.ש. נ' היועץ המשפטי לממשלה, (18.6.2013); לעניין אי-מיצוי ההליך המנהלי כעילה לדחיית עתירה על הסף ראו גם: בג"ץ 2188/12 יוסף שאהין נ' מדינת ישראל,  (ניתן ביום 26.6.2013);בג"ץ 7536/12 פלוני נ' משרד הביטחון - המינהלה הביטחונית לסיוע, (ניתן ביום 24.6.2013)]. די בכך כדי שהעתירה תידחה על הסף.

הטעם השני לדחיית העתירה על הסף הוא שהעותרת הייתה שותפה להליך במסגרתו הוגשה הצהרת מרמה למשרד הפנים במטרה לקבל אשרת שהייה בישראל. לטענתה כי הדבר היה עקב לחץ של מר פרוצנקו אין כל ראיה, וכאמור, יש ראיות המצביעות על קשרים בין שלושת המעורבים בפרשה זו. העובדה שהעותרת קיבלה אשרה לשהייה בישראל לאחר שהייתה שותפה במרמה, די בה כדי שהעתירה תידחה על הסף, ולו מטעם זה בלבד.

גם לגופו של עניין לא מצאתי כל פגם בהחלטת המשיב. ההחלטה התקבלה כאשר בני הזוג פרוצנקו רשומים כנשואים, ולאחר שהצהירו כי הם בהליכי גירושין. הראיות שהיו בפני המשיב הצביעו על קשר מתמשך בין מר פרוצנקו, העותרת והעותר. בשימוע שנערך לעותרים התגלו סתירות מהותיות. בנסיבות אלו, וגם לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב, לא כל שכן פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט מנהלי בהחלטה.

נזכיר לעניין זה כי הכלל החולש על המסגרת הדיונית בעניין שבפני הוא כי שיקול דעתו של שר הפנים בהחלטות על פי חוק הכניסה לישראל הוא רחב ביותר ובימ"ש אינו נוהג להתערב בו.

ראו: